החלטה בתיק בפ"ת 1546-03-12

בפני בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב לפי סעיף  47 (ט) וסעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו  עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, סירוב למסור דגימת דם לבדיקת שכרות, ונהיגה בקלות ראש, תוך גרם תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות לנאשם ולנוסעת ברכבו ונזקים לכלי הרכב המעורבים.

על פי עובדות כתב האישום, נחשד המשיב כי ביום 13.01.12 בשעה  03:00 לערך, עת נהג בפרטית שברולט מ.ר. 95-107-60 בתל אביב ברחוב דיזנגוף, מדרום לצפון והתקרב מול דיזנגוף סנטר נהג בקלות ראש, סטה בפתאומיות שמאלה מכיוון נסיעתו אל תוך הנתיב הנגדי ופגע חזיתית ברכב יונדאי שנסע ממולו. כתוצאה מכך נחבל הנאשם ונוסעת ברכבו.

בהמשך סרב המשיב לדרישת שוטרים למסור דגימת דם לשם בדיקת שכרות.

רישיונו של המשיב נפסל ביום 15.01.12 ע"י קצין משטרה באת"ן ת"א בפסילה מנהלית ל- 60 יום, לאחר שהמשיב לא התייצב לשימוע אליו זומן. בהסכמת המשיב הוארכה הפסילה עד להחלטה אחרת. כעת עותרת  המבקשת להארכת פסילה זו עד לתום ההליכים.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו.  ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

באשר לראיות לכאורה :

תיק החקירה של המשטרה ובו מכלול חומר הראיות שנאסף כנגד המשיב, הוגש לעיוני.

אשר לאחריות המשיב לתאונה:-

ב"כ המשיב בהגינותו מסכים למעשה לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב, אולם טוען לכרסום בראיות ולחולשה יחסית בעצמתן. לעניין אחריותו של המשיב לתאונה, טען המשיב כי בתיק עומדות גרסאות הנהגים זו מול זו, ומדובר בגרסה מול גרסה. לטענתו,  לא ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת מי מהנהגים סטה  עם רכבו וגרם לתאונה.

בתיק עדות עד ראיה נייטרלי, אוהד אלימלך, אשר מספר כי ראה את השברולט (רכב המשיב) נוסע ברחוב דיזנגוף בנתיב השמאלי,  שמע את מנוע השברולט מאיץ, הרים מבטו לכיוון הצומת וראה את השברולט נכנס לצומת וסוטה שמאלה אל תוך נתיב נסיעת היונדאי. העד מספר איך השברולט פגעה ביונדאי בדופן שמאל קדמי, והמשיכה לכיוון צפון,  גלגל השברולט התפרק ועף כתוצאה מהמכה והרכב המשיך בנסיעה ללא הגלגל כמעט עד הצומת הבא. [שורות 3 עד 11].

ב"כ המשיב מפנה לעמוד 2 שורות 3 ו-4 להודעת העד אלימלך שם בתשובה לשאלה:- " אתה יודע איזה רכב סטה וגרם לתאונה" השיב העד:- " לא, אני רק יוכל להגיד שהקורבט האיצה ונסעה מהר ומשכה את תשומת ליבי".

נוכח עדותו המפורטת של העד אשר מסר בעדותו גרסה עצמאית ומפורטת כאמור, וזאת אף בשלב התשאול הראשוני שלו, אני סבור כי יש בעדות ראיה לכאורה לאחריות המשיב לתאונה, זאת מבלי לגרוע מכך שעדותו המלאה, כולל תשובתו המצוטטת לעיל, תתברר לעומק בשלב שמיעת הראיות בתיק העיקרי.

בחומר הראיות דו"ח בוחן (חוו"ד מומחה) אשר ביצע פעולות שונות בחקירת תאונת הדרכים בזירת התאונה עצמה.

בין היתר ערך הבוחן רישום תיעוד ובחינה של סימנים שהותירו הרכבים בזירה.

כך מצא הבוחן בזירה סימני חריצה באספלט בכביש המתאימים בבדיקתו לסימנים שהותיר רכב המשיב (לאחר שניתק ממנו הגלגל כאמור). סימנים אלו מתחילים מהנתיב בו נסע הרכב המעורב, ומסתיימים במיקום הסופי של עצירת רכב המשיב לאחר התאונה.

בזירת התאונה נמצאו גם שברי זכוכית ובקלית של רכב המשיב וכן כתם שמן. שברי הבקלית ממשיכים את ווקטור הנסיעה של רכב המשיב ונמצאו בסוף נתיב נסיעת הרכב המעורב.

בזירת התאונה נמצא סימן בודד של מריחת צמיג המתחיל ומסתיים בנתיב נסיעת הרכב המעורב, המשויך לרכב המעורב. על פי ממצא זה, קבע הבוחן כי הרכב המעורב היה בנתיב נסיעתו ואיזור האימפקט היה בנתיב נסיעת הרכב המעורב.  מכאן מסקנה כי רכב המשיב הוא שסטה שמאלה ופגע ברכב המעורב.

מסקנתו של הבוחן לפיכך חד משמעית והיא כי התאונה נגרמה עקב סטייה של השברולט לתוך נתיב נסיעת היונדאי, ולא להיפך.